על אף כי במבט ראשון נראה שמי שאינו מנהל תקציב חי טוב יותר, מדובר באשליה לזמן קצר בלבד. גיל אורלי, מנכ"ל יבולים המתמחה בייעוץ ואימון לכלכלת המשפחה, מסביר אחת ולתמיד מי נהנה יותר מהחיים – אלו שמתנהלים על פי תקציב, או אלו שלא.

אם נשאל אנשים שונים מהי המשמעות של לחיות טוב עבורם, נקבל תשובות שנעות בין "לקנות את כל מה שהייתי רוצה" לבין "לא להיות במינוס אפילו יום אחד בחיים". בשל השוני התהומי בין התשובות, קיים ויכוח סביב השאלה – מי נהנה יותר: זה שמנהל תקציב או זה שלא. על אף שבמבט ראשון נראה שהתשובה סובייקטיבית, ניתוח כלכלי של המצב נותן לנו תשובה חד משמעית וחורצת.

לשם הדגמה ניקח לנו משפחה ממוצעת הכוללת שני הורים ושני ילדים, שהכנסותיה מסתכמות ב-12 אלף ₪ נטו בחודש, ונבחן לאן היא תגיע אם תבחר להתנהל עם ובלי תקציב. נשווה את המשפחה על פני פרקי זמן של הווה, 3 שנים קדימה ו-10 שנים קדימה, וכן על פי שני פרמטרים – רמת החיים שלה, הנגזרת מיכולת הקנייה וההתחדשות של המשפחה, ואיכות החיים שהוא המדד הסובייקטיבי המתאר את ההנאה מהחיים.

החיים ללא תקציב

אם המשפחה בוחרת שלא להתנהל עם תקציב ולחיות בגישה האומרת כי "חיים רק פעם אחת, ושמנהל הבנק ידאג", היא תמלא את ביתה במכשירי חשמל מתקדמים, ריהוט חדש ויוקרתי ותצא לפחות פעם בשנה לחופשה.

על אף שהכנסותיה הן 12,000 ₪ בלבד, הוצאותיה החודשיות עומדות על כ-15,000 ₪ ובגללן היא מסיימת את החודש עם מינוס של כ-3,000 ₪. על אף החוב התופח, בשלב זה, הן רמת החיים והן איכות החיים של המשפחה גבוהים, והמשפחה מרגישה שלא חסר לה דבר.

לאחר 3 שנים כאלו, החוב של המשפחה יגיע ליותר מ-100,000 ₪ כתוצאה מריביות על המינוס, מהחזרי הלוואות יקרים, ומשימוש באשראי יקר. משמעות הדבר היא שבכל חודש, המשפחה תחזיר כ-4,000 ₪ לטובת כיסוי חובותיה, ומתוך 12,000 ₪ הכנסה יישארו באמתחתה 8,000 ₪ פנויים בלבד. אם היא תמשיך בדרכה, היא תצבור כעת בכל חודש חוב של 7,000 ₪ בכל חודש, ותחוש מצוקה כלכלית קשה. מצב זה מכונה סחרור הלוואות, והוא מתרחש תוך שנתיים עד 4 שנים מהיום בו החלה המשפחה לצבור חובות. כל שנה נוספת שבה ימשיכו בתהליך זה תכפיל את היקף ההוצאות שלהם, ותקשה עליהם עוד יותר להרים את הראש מעל המים.

בשלב זה סביר להניח כי המשפחה תנסה לצמצם את הוצאותיה כפי יכולתה, ותוציא בכל חודש 12,000 ₪ במקום 15,000 ₪. קיצוץ זה יחייב אותה לוותר על הנאותיה אך הוא לא יספיק בכדי להוציא אותה מהמינוס כיוון שההכנסה הפנויה שלה עומדת על 8,000 ₪ בלבד, ולכן בכל חודש היא תמשיך להגדיל את חובותיה ב-4,000 ש"ח.בכדי להאיץ את התהליך המשפחה תנסה לפרוס הלוואות קיימות ולהחליף הלוואות יקרות בזולות, אך גם מעשה זה לא יחלץ אותה מהמצב ולעיתים, הוא אף עשוי להחריף אותו.

לאחר תקופה של חירוק שיניים, כשכלום לא יתקדם המשפחה תחליט לפרוק כל עול, ותגיע לקריסה כלכלית. אם בשלב זה תשתחרר לה קרן השתלמות, סביר שהיא תשתמש בכסף כדי להחזיר לעצמה את ההנאות שנגזלו ממנה, וההתדרדרות הכלכלית שלה רק תלך ותחריף עם הזמן ותהפוך את המשפחה לנזקקת. בשלב זה לא תהיה למשפחה לא איכות חיים ולא רמת חיים גבוהות.

החיים עם תקציב

כעת נחזור לנקודת המוצא שלנו, ונבחן מה יקרה למשפחה אם היא החליטה לאמץ את הגישה הדוגלת בחיסכון וצבירת נכסים. כמשפחה המקדשת את החיסכון, היא מחליטה לחסוך כ-3,000 ₪ מדי חודש מהכנסתה ולחיות על 9,000 ₪ בלבד בחודש. המשפחה חושבת פעמיים על כל רכישה שהיא מבצעת, ופועלת בתוך מסגרת תקציבית מוגדרת, ועל כן נראה כי רמת החיים שלה נמוכה יותר. עם זאת, משום שיש לה בטחון כלכלי איכות החיים שלה גבוהה.
לאחר 3 שנים של חסכון, המשפחה תהנה מלמעלה מ-100,000 ₪ שיצרו עבורה בסיס להשקעה. היא תחליף לאט יותר את הרהיטים ומכשירי החשמל, אך תגן על עצמה ממקרים של פיטורין וכדומה. אם קרן ההשתלמות תשתחרר עבורה כעת, היא תשתמש בכסף להגדלת החיסכון ותשקיע אותו בנכס מניב שייתן לה ריבית של עד 1,000 ₪ בחודש. את הריבית הזו היא תצרף להכנסה הפנויה שלה, וכעת תוכל להוציא בכל חודש 10,000 ₪. לאחר 10 שנות חסכון והשקעה המשפחה תעלה בכ-3 עשירונים, ותהפוך למבוססת. היא תוכל להרשות לעצמה רמת חיים גבוהה יותר ותהנה מביטחון כלכלי.

האם הגורל נחרץ?

בחינת הנתונים מראה כי ניהול תקציב הוא המפתח להנאה מהחיים בטווח הארוך. הסיבה לכך היא שהתנהלות כלכלית פועלת כמו נדנדה. כשאר רמת החיים שלנו נמצאת מעבר ליכולת הכלכלית שלנו בהווה, בעתיד, הנמצא בצד השני של הנדנדה, רמת החיים שלנו תהיה מתחת לגבול היכולת.

האם פירוש הדבר הוא שמי שלא מנהל תקציב בחר בחיי עוני ומחסור? התשובה המשמחת היא שכמעט כל משפחה יכולה לצאת ממצבה הכלכלי הקשה באמצעות בחירה בתוכנית הבראה כלכלית, שתאפשר לה להפסיק לצבור חובות, ולתכנן נכון את סגירת ההלוואות שלה. היתרון בתכנון כלכלי מסודר, הוא שלאחר השלב שבו החזרי ההלוואות מסתיימים, מתחיל שלב הצבירה לחסכון שמעלה את המשפחה על המסלול שיבטיח לה הנאה מהחיים בטווח הארוך.